אירועים
אנטיגונה [ברכט]
האירוע ייחל בעוד:
תאריך עברי | תאריך לועזי | שעה | מיקום |
---|---|---|---|
ב' טבת התשפ"ה | יום חמישי, 02/01/2025 | 20:30 | זמארין |
תאריך עברי | ב' טבת התשפ"ה |
---|---|
תאריך לועזי | יום חמישי, 02/01/2025 |
שעה | 20:30 |
מיקום | זמארין |
אנטיגונה [ברכט]
חמישי, 2.1.2025, אולם זמארין, זכרון יעקב, 20:30
העיבוד של ברטולט ברכט לאנטיגונה של סופוקלס, שהועלה לראשונה בשנת 1948, נתפס כיום כאחת היצירות החשובות ביותר שלו.
אנטיגונה של ברכט איננה סמל המאבק לחירות: היא בשר מבשרו של השלטון הדיקטטורי, והתעוררה לפעולה רק כשהעוולות נגעו ישירות למשפחתה הגרעינית. ואילו קראון הוא שליט פשיסטי ששלח את צבא תבאי לכבוש את ארגוס כדי להשתלט על אוצרות הטבע שלה – בגיבוי חברי המקהלה, המייצגים את טובתו של מעמד מבוסס ששואף להפיק רווחים מן המלחמה. קראון אוכף שלטון טרור הן בחזית והן בעורף, אך בסיום תבאי כולה עומדת בפני קריסה.
באמצעות שכתובו של המיתוס ונטיעתו בהקשר חדש ביקש ברכט להצביע על כך שהברבריות הגלומה בסדרי העולם העתיק לא נעלמה או הוכנעה, ובעצם עומדת בתשתיתו של העולם המודרני הנאור־לכאורה. כך, פחות משלוש שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, ניסח ברכט משל על צמיחת הפשיזם הרצחני מתוך התרבות המערבית, על הקשר בין קפיטליזם לאימפריאליזם, ועל המכשולים שמקשים על צמיחת חברה מתוקנת.
אנטיגונה [ברכט] היא הפקת הבכורה הישראלית של העיבוד של ברכט, שניזונה בין היתר מן העובדה שהנושאים הנידונים במחזה הם סוגיות מהותיות למציאות הישראלית: ביסוס הסמכות השלטונית על מצב מלחמתי מתמשך, חקיקת תקנות לשעת חירום, תעמולה לאומנית, שימוש בגופות כקלפי מיקוח, ועוד.
תרגום: חנן אלשטיין
עיבוד ובימוי: עירא אבנרי
עיצוב במה ותלבושות: דינה קונסון
עיצוב תאורה: ירון אבולפיה
עיצוב סאונד: שרון גבאי
עיצוב בובה והנפשה: גוני פז
בהשתתפות:
בני אלדר - השומר, היימון, הילד שמוביל את טרזיאס, החייל הגוסס
שירי גולן – טרזיאס
מיכאל הנדלזלץ – ראש המקהלה
מיכאל ויינברג – איסמנה
קרן צור – אנטיגונה
ערן שראל – קראון